אחד הדגשים בעבודה שלי ובסדנאות התנועה שלי הוא לעבוד על גבולות הגוף ותחושת הנפרדות שלנו.
מודעות גופנית וחושית תוך כדי תנועה ותוך בחינת מעברים שונים מהפנים אל החוץ ועוד` מאפשרים לנו לבנות גבולות ברורים יותר לעצמנו, שיאפשרו לנו בבטחה להחליט מה נכנס אלינו ומה לא. התנסויות אלו חיוניות גם להגמשת הגבולות שלנו כדי לאפשר תנועה גם במצב של שינוי או מעבר ממצב אחד לאחר.
אחד התאורטיקנים שמסביר יפה מאוד את הקשר בין גבולות הגוף הממשיים שלנו (העור) לתחושות ורגשות הוא אנזייה.
אנזייה (2004) מקיים הקבלה בין התפקידים של העור ולבין תפקידים התפתחותיים חיוניים שמאפשרים לנו בילדותנו להכיר בגבולות גופנו, בנפרדות ובנבדלות שלנו מהאחר. אנזייה תווה מושג שנקרא העור הרגשי - ה`אני עור` והוא מעין שכבת עור פנימית הממלאת תפקיד מקביל לעור החיצוני.
4 תפקידים משמעותיים של העור וה`אני עור` בהתפתחות הרגשית שלנו:
1.החזקה ? לעור פונקציה של החזקת השלד והשרירים כפי של `אני עור` תפקיד של החזקת הנפש. ההחזקה הפיזית של האם את התינוק והתמיכה שהיא מעניקה לו הם אלו שמאפשרים לתינוק לחוש בגבולות גופו ובהמשך להחזיק פיזית את עצמו ולהזדקף. אנזייה מקביל את ההחזקה של העור להחזקה של התינוק. `האני עור` מהווה חלק מהאם שנחקק בזכרון הגופני של התינוק ומאפשר החזקה של הנפש של תינוק. מגע ישיר ויציב עם עורה של האם ועם ידייה, יאפשר את הבטחון להתפתחות הנפשית של התינוק. החזקה זו מאפשרת התמודדות עם כח הכבידה ומעבר לעמידה. התפתחות ציר זה מובילה להתפתחות מנגנוני ההגנה הראשוניים של התינוק. המגע עם אם תומכת ומחזיקה, מספק את הליבידו ודחף ההתקשרות של התינוקות ושלנו כנשים בוגרות.
2.הכלה ? פונקיית ההכלה של `האני עור` מוקבלת להכלת העור את פנים הגוף ואיברי החישה החיצוניים. ההכלה שהאם מעניקה לתינוק מייצרת תחושה של העור כמעטפת. ה`אני עור` נבנה מהדיאלוג שנוצר בין התינוק לאם, המענה שלה לצרכיו של התינוק, תגובותיה וקולה. ה`אני עור` מתפקד כמיכל, שמסייע להכיל את הדחפים ולהבדיל בניהם. חסך בפונקצית ההכלה של ה`אני עור` עשויה להוביל לתחושת התרוקנות פנימית ומהיכולת לביטוי עצמי.
3.מגן גרייה ? שכבת העור החיצונית מגנה על השכבה הרגישה שלה מפני פגיעות וגירוי יתר. לעור יש דופן כפולה כאשר אחת מהווה מגן גרייה לשנייה, בדומה לאם שמהווה מגן גרייה לתינוק בתחילת דרכו. פגיעה במגן הגרייה עשוי להוביל למגוון תופעות והשפעות. באופן במגן הגרייה של ה"אני-עור" יכול להוביל להשפעות ותגובות רגשיות לא מוסתות או קיצוניות.
4.אינדיבידואציה ? עורו של האדם וייחודו מבדילים אותו מהאחר ותוחמים אותו. יחודיות זו מאפשרת התקשרות לאחר והצהרה על הפרט כנפרד וייחודי. `האני עור` מייצר אינדיבידואציה של העצמי, יחודי ומיוחד. פגיעה בתחושת גבולות הגוף יכולה ליצר תחושת איום על העצמי הנפרד. (אנזייה ד, 2004).
מודעות גופנית וחושית בתנועה מאפשר מרחב חקירה ועיבוד בטוח המאפשר לתכנים מהתת מודע להגיע למודע. הוא מבוסס על ההנחה שגוף ונפש מחוברים ושדרך התנועה ניתן להגיע לזכרונות ריגשיים שנרשמו בגוף. כל על ידי תרגול מודעות גופנית וחושית בתנועה, נוכל להתחבר לזכרוןנות גופניים, לאני-עור הפנימי שנבנה לכל אחת מאיתנו בילדותו, להכיר, לחבק ולהשלים חסרים אם יש.
התנועה החופשית מאפשרת לאדם להגיע לתכנים שלעיתים היה מתקשה להגיע אליהם באופן ורבלי. תוך כדי התנועה הגוף מוביל למודעות חדשה של תחושות, זכרונות ורגשות. כתוצאה מכך יש שיפור במודעות גופנית עצמית וביכולת לבטא חוויות קשות ורגשות כואבים. דבר זה מוביל לשיפור בתפקוד נוירופסיולוגי ובכך לשיפור בתפקודי יום יום ותחושת איכות החיים (La Torre, 2008).
מוזמנות להצטרף לתרגול MindfulDANCE במרחב מעברים - מרחב תנועתי נשי. תרגול משצעותי לבניית תחושת בטחון וזרימה בחיים. לתת דרור לרגשות ולתחושות ולהכיר ולצמוח עם ובתוך הגוף, הנפש והתנועה.
רונית באשר לזר, מטפלת בתנועה ומחול. מנחת מרחבי תנועה נשיים, סדנאות MindfulDANCE
אנזייה, ד. (2004). ה`אני-עור`. תל אביב: הוצאת תולעת ספרים.
La Torre, MA. (2008). The Role of Body Movement in Psychotherapy. Perspectives in Psychiatric Care. 44 (2); 127